יום רביעי, 1 באוקטובר 2014

קדושת ארץ ישראל

קדושה ראשונה
בימי יהושוע בן נון , השופטים והמלכים עד חורבן בית ראשון
כאשר יהושוע ועולי מצריים כבשו את ארץ ישראל וחילקו אותה לשבטים
קידשו את ארץ ישראל  בקדושה ראשונה ולאחר שהתחילו לעבד את אדמת ארץ ישראל החלו בספירת ושמירת שביעית עד גלותם בחורבן בית ראשון
בעקבות גלות זו נשארו יהודים חקלאים בארץ לצורך עבודה והעשרת קופתו של נבוכדנאצר מלך בבל בהנהגתו של גדלייה בן אחיקם
ולאחר רצח גדלייה בן אחיקם שהנהיג את החקלאים בארץ ישראל וגבה מהם את המיסים למלך בבל - נבוכדנאצר, עזבו אחרוני היהודים החקלאים את הארץ  למצריים ולמקומות אחרים ובכך מסתיימה תקופת קדושה ראשונה בארץ ישראל.

בוטלה קדושת השביעית בארץ ישראל

כיבושי יהושוע



 
 


 
קדושה שנייה
נתקדשה הארץ מחדש על ידי עולי בבל כ- 70 שנה לאחר שהוגלו מארץ ישראל ולאחר חורבן בית ראשון, קיבלו את החזקה על הקרקע על ידי כורש מלך פרס בימי עזרא
היהודים שקיבלו את הארץ מכורש מלך פרס קידשו את הארץ

 בקדושה שנייה ומאז ועד היום נשארה בתוקף והם הקובעים לגבי גבולות קדושת הארץ

גלות בבל- עזיבת הארץ
ח בֶּן-שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ נְחֻשְׁתָּא בַת-אֶלְנָתָן מִירוּשָׁלִָם. ט וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה אָבִיו.

מצור על ירושלים
י בָּעֵת הַהִיא עלה (עָלוּ) עַבְדֵי נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר. יא וַיָּבֹא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל עַל-הָעִיר וַעֲבָדָיו צָרִים עָלֶיהָ.

גלות יהויכין אל בבל
יב וַיֵּצֵא יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ-יְהוּדָה עַל-מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְאִמּוֹ וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְסָרִיסָיו וַיִּקַּח אֹתוֹ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה לְמָלְכוֹ. יג וַיּוֹצֵא מִשָּׁם אֶת-כָּל-אוֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְקַצֵּץ אֶת-כָּל-כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל בְּהֵיכַל יְהוָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה. יד וְהִגְלָה אֶת-כָּל-יְרוּשָׁלִַם וְאֶת-כָּל-הַשָּׂרִים וְאֵת כָּל-גִּבּוֹרֵי הַחַיִל עשרה (עֲשֶׂרֶת) אֲלָפִים גּוֹלֶה וְכָל-הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם-הָאָרֶץ. טו וַיֶּגֶל אֶת-יְהוֹיָכִין בָּבֶלָה וְאֶת-אֵם הַמֶּלֶךְ וְאֶת-נְשֵׁי הַמֶּלֶךְ וְאֶת-סָרִיסָיו וְאֵת אולי (אֵילֵי) הָאָרֶץ הוֹלִיךְ גּוֹלָה מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה. טז וְאֵת כָּל-אַנְשֵׁי הַחַיִל שִׁבְעַת אֲלָפִים וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף הַכֹּל גִּבּוֹרִים עֹשֵׂי מִלְחָמָה וַיְבִיאֵם מֶלֶךְ-בָּבֶל גּוֹלָה בָּבֶלָה.

צדקיהו מלך ירושלים
יז וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ-בָּבֶל אֶת-מַתַּנְיָה דֹדוֹ תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת-שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ.
יח בֶּן-עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ חמיטל (חֲמוּטַל) בַּת-יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה. יט וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוֹיָקִים. כ כִּי עַל-אַף יְהוָה הָיְתָה בִירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה עַד-הִשְׁלִכוֹ אֹתָם מֵעַל פָּנָיו וַיִּמְרֹד
צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶל.
בימי המלכים יֹאשִׁיָהוּ ויְהוֹאָחָז המַמְלָכָה הבַּבְלִית הולכת ומתחזקת, ובימי המלכים יְהוֹיָקִים ויְהוֹיָכִין היא כבר האִימְפֶּרְיָה השולטת. האימפריה הבבלית כובשת את כל אזור ארץ ישראל והמלך יְהוֹיָקִים הופך להיות משועבד (כנוע, תחת שלטון) למלך בבל. לאחר כשלוש שנים של כיבוש, מורד יְהוֹיָקִים בבבל, ומֶלֶךְ בָּבֶל מעניש את מַמְלֶכֶת יְהוּדָה על המֶרֶד בכך שהוא שם מָצוֹר על העיר ירושלים. (מָצוֹר סוגר את העיר מכל הכיוונים: אי אפשר להיכנס אליה או לצאת ממנה). בתחילת המרד מת יְהוֹיָקִים, ובנו יְהוֹיָכִין ממשיך את המרד שהתחיל אביו.
לאחר 3 חודשים של מצור המלך יְהוֹיָכִין נכנע לפני נְבוּכַדְנֶאצַר, מֶלֶךְ בָּבֶל.




 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה